אני כל כך גאה בו!!

קוראים לו סער

הוא הבן הצעיר שלנו, היום בן 19

למי שמכיר אותו היום,קשה לדמיין את הילד שסער היה..,כיתה ח' הייתה שיא השפל: הציונים שלו גרדו את הרצפה,(ADD) כמעט בלי חברים,עם עודף משקל,ילד שיושב רוב הזמן בבית מול המחשב,ילד מיואש וחסר מוטיבציה.

אני זוכרת לילות חסרי שינה עם המחשבה המציקה – מה יהיה איתו? איך הוא יסתדר בתיכון? איך הוא יסתדר בצבא? איך הוא יסתדר בחיים? והקול של המורה באסיפת ההורים מהדהד במחשבותי -"עם ציונים כאלה איזה תיכון יקבל אותו??"

ואז בשיא המצוקה אני רואה תכנית בערוץ קארמה על בית הספר הדמוקרטי שמאמין שלכל ילד יש מתנה ויחודיות שצריך למצוא אותה ,אני ממהרת לאינטרנט למצוא פרטים ומתברר שלבית הספר הזה לא צריך תעודה טובה,הם לא מאמינים שציונים מעידים מי הילד, צריך שבוע של התנסות והכרות עם הילד – לראות שהוא ילד חיובי ומתאים למסגרת.

בכיתה ט' סער התחיל ללמוד בדמוקרטי בקריית אונו ,אבל הגיע לשם עם ערך עצמי ודימוי עצמי נמוך מאוד,בשבועיים הראשונים הוא די התבודד וצפה מהצד,כי לא האמין שיקבלו אותו כשווה לחברת הילדים.

 

נקודת המיפנה שמאפשרת התחלת תהליך…

 

ואז קרה משהו מפתיע-שתי בנות חמודות בהפסקה פונות אליו ומתחילות לדבר איתו, להתעניין בו,הילד היה המום ,הוא היה רגיל לקבל עד אז יחס משפיל מהבנות בכיתה הקודמת,(גיליתי את זה רק בדיעבד כי הוא לא דיבר על זה) באותו יום הוא חוזר הביתה עם מצב רוח מרומם ומקבל החלטה שתשנה את חייו – "אם הבנות כן מתעניינות בי אז אני רוצה לשפר את הסיכוי שלי ואני הולך להתאמן ולהוריד במשקל!! ואני לא מוותר לעצמי עד שאגיע לריבועים בבטן"

סער התחיל לרוץ – הוא רץ כל החורף,גם בגשם,אפילו עם נקע ,במקביל הפסיק עם החטיפים והמתוקים שהוא כל כך אהב. עד הקיץ הוא השיל 14 קילו ממשקלו והשיג את המטרה שהוא הציב לעצמו. מה שנתן לו הרבה בטחון ותחושה של הצלחה.הילד הפך להיות יותר מקובל ומעורב חברתית,ואפילו היתה לו חברה(שהיתה אחת מהבנות שפנתה אליו),

בגיל 16 הוא מתחיל יותר להפתח להתעניין,להסתקרן ודורש את העצמאות שלו להחליט בעצמו על חייו, מה לעשות,איך לעשות מתי וכמה להשקיע בלימודים,אני כאמא מקבלת שיעור מהחיים,מבינה שעם הילד הזה לחץ רק מקלקל, ובוחרת להפסיק לתת לדאגות שלי מהעתיד להוביל אותי (בעלי משתף איתי פעולה וגם מרפה ממנו )

,אני לוקחת החלטה מודעת להניח לו ומאפשרת לו לקחת אחריות על סדר יומו תוך כדי העברת המסר -"אלה החיים שלך,אני סומכת עליך שתצליח ,כבר הוכחת לי שאתה יכול ושיש לך כוח רצון ראוי להערכה". מה שהתברר לימים כהחלטה נכונה – בגיל 18 סער מסיים את תיכון אנקורי(הוא מחליט לעבור ביא' כדי לשפר את הסיכוי להצליח בבגרויות) עם תעודת תלמיד למופת וגם עבר את הבגרויות בהצלחה מפתיעה.

והנה הצבא בפתח – סער רוצה להתקבל ל-669 יחידת החילוץ של חיל האוויר- לחלץ אנשים ולעזור מדבר אליו ונראה לו מסלול לחיים .הוא מתכוונן מנטלית ומתמקד במטרה,במקביל מתחיל להתאמן בקבוצה של כושר קרב,אבל למרות מאמציו ואחרי חצי שנה של אימונים נוטפי זיעה, הוא נוחל אכזבה מרה ולא מצליח להתקבל ליחידה המובחרת הספציפית הזו. ,להפתעתנו יומיים אחרי הכישלון והאכזבה הוא מתעשת קם בבוקר ואומר לי:

 

"אמא,הכל לטובה,אני אגיע לאן שאני צריך להגיע"

 

הוא מתגייס לחיל תותחנים, ומחליט שהוא רוצה להתקבל לסיירת של התותחנים-מורן, נחוש לעשות הכל כדי להצליח הוא עובר בהצלחה את הגיבוש והראיון האישי. אחרי טירונות אינטנסיבית וקרבית של 4 חודשים, מציעים לו לצאת לקורס חובשים קרביים. והנה הרצון המקורי שלו לעזור לאנשים שוב מקבל הזדמנות שנייה…

והפעם סער מחליט שהוא עושה תיקון בקורס הזה – "אני משתתף בכיתה ושואל מה שלא ברור,מתחבר לכולם ולומד ולומד ולא מוותר לעצמי"- אני שומעת שוב ושב את הנחישות שלו להצליח,ללמוד מטעויות העבר ולהתעקש לשנות את הדפוסים המגבילים שלו. היום סער נמצא באמצע הקורס חובשים,חניך מצטיין עם ממוצע 95!! – הוא גילה את הדרך להתמודד עם לקות הלמידה שלו,הוא גילה איך נכון לו ללמוד- כשהוא קורא וכותב את החומר הנלמד שום דבר לא נקלט אבל כשהוא שומע את החומר בהקראה הכל נקלט,והוא זוכר הכל בקלות.

אתמול בערב קיבלתי טלפון מרגש ממנו – "אמא את לא תאמיני מה קרה? המפקדת לקחה אותי לשיחה אישית ונתנה לי פידבק מצויין עם המלצה חמה להמשיך להדרכה ופיקוד בקורס חובשים קרביים בבהד 10. "
"וואאוו איזה תיקון !! ואיזו הזדמנות להגשים את הקריאה המקורית של הנשמה שלך לעזור לאחרים" אני אומרת לו .ושוב סער מזכיר לי בסוף השיחה:

 

"אמא זה נראה לי הזדמנות טובה ואם אני צריך להגיע לשם אני אגיע ואם לא אני אגיע למקום טוב יותר,אני סומך על החיים שיראו לי את הדרך" .

 

ה-NLP חוקר מצויינות -איך ממקום כל כך נמוך הצלחת להתרומם בכוחות עצמך? שאלתי אותו הבוקר כשהגיע לסופ"ש הביתה,וזו תשובתו מילה במילה –

"אני מאמין שאני אצליח, מרגיש את זה בעצמות שלי,לא מוותר לעצמי,נופל וקם,אני יודע שהכישלון הוא חלק מהדרך להצלחה ,ולא מעניין אותי מה אחרים חושבים או איך הם תופסים אותי כי הוכחתי לעצמי פעם אחת ופעמיים שאני יכול להשיג כל מה שאני רוצה ושום דבר לא יעצור אותי!!!

 

היום אני סומך על החיים שיכוונו אותי למקום שאליו אני צריך להגיע"

 

מסקנה – כדי להצליח התפיסה שלנו צריכה להשתנות – אנחנו חייבים ללמד את המוח להתמקד בהצלחות העבר ובמטרות העתידיות.

כדאי לקבל את הכישלונות הבלתי נמנעים בחיים כחלק חשוב מתהליך הלימוד. אסור לנו לתת לכישלונות להגדיר אותנו, ואנחנו צריכים להזכיר לעצמנו כל הזמן שיש לנו תמיד את זכות הבחירה איך לחשוב ובמה להתמקד…

 

 

למסקנה הזו אכן ה-NLP הגיע אחרי שעשו דיגום (מודלינג) להרבה מאוד אנשים שהצליחו ומתוכה התפתחו הטכניקות של העלאת ערך עצמי עיגון של הצלחות ומיקוד במטרה חיובית .

אנחנו כהורים חייבים לסמוך ולהאמין בילדים המתבגרים שלנו, לתת להם לטעות ,לתת להם לקחת אחריות,לתמוך ולעודד אותם גם כשהם לא עומדים בציפיות שלנו ושל החברה, וגם אם אנחנו מאוד מודאגים וחרדים לעתידם.
אם אנחנו לא נאמין בהם איך אנחנו מצפים שהם יאמינו בעצמם?

אני גאה בך בן שלי ♥ בטוחה שתעשה חייל ותגשים את הייעוד שלך!

מצרפת לכם סרטון מעורר השראה לנחישות וחיבור לכוחות נפש  שסער אוהב…

אור ואהבה

אהובה קשת

nlp master / certified teainer

 

 

אשמח לשמוע את תגובתך