מכתב המלצה ענבר

שלום,
רציתי לספר על החוויה האישית שלי ועל איך הטיפול אצל אהובה הצליח, בתקופה קצרה ותוך מספר מפגשים מועט,
לחולל שינוי שעבורי הינו משמעותי ביותר.
במשך רוב חיי הבוגרים ניסיתי להלחם במספר קילוגרמים מועט יחסית, ללא הצלחה.
עניין זה העסיק אותי בצורה אובססיבית וגרם לי לתחושות תסכול, חוסר שביעות רצון מעצמי וחוסר אושר, שהשליכו באופן אוטומטי על הביטחון העצמי שלי ועל האנרגיה והיכולת שלי לפעול בתחומים נוספים בחיים.
במשך 20 שנה עליתי וירדתי במשקל והגדרתי את התקופות בחיי כרעות וטובות בהתאם למשקל ששקלתי באותו רגע.

השנה לפני שהגעתי לאהובה היתה "רעה"- נפרדתי מבן זוג ולא הצלחתי להכיר מישהו חדש, לא הייתי מרוצה גם במקום העבודה ומהמקצוע שבחרתי. אבל מה שהכי הפריע לי היה האכילה- אכלתי המון, לא הצלחתי להגיע לתחושת שובע והרגשתי שהאכילה מנהלת אותי.
הרגשתי כבדה וחסרת אנרגיות לצאת מהבית ולפגוש אנשים או לעשות כל דבר על מנת לשפר את מצבי ואת תחושותי.
הייתי במלחמה שהתישה ועייפה אותי, במעגל של נסיונות לשלוט באכילה ובמשקל ובתסכול וייאוש מכך שלא הצלחתי.
הרגשתי שאני צריכה לטפל בבעיה הזאת דבר ראשון על מנת שאוכל להמשיך לטפל בשאר הדברים שהפריעו לי בחיי.

שמעתי במשך זמן רב על אהובה ועל שיטת ה-NLP מחברה טובה שלי שבה אהובה טיפלה בהצלחה בתחומים אחרים, אבל לא חשבתי שזה משהו שיכול לעזור גם לי, בפרט לא על מנת לרזות, שהרי אני כל כך למודת דיאטות ויש לי את כל הידע התאורטי והבעיה היא "רק" שאני לא מיישמת.
באופן כללי אני אני אדם מאוד רציונלי, סקפטי ולא מאוד רוחני וחיפשתי את ההיגיון ואת הביסוס המדעי.
קראתי הרבה על השיטה והבנתי שבאמת ניתן להשפיע על המוח ולשנות דפוסים והרגלים שאנו חושבים שנולדנו איתם ושישארו איתנו לנצח. במקביל אותה חברה לקחה אותי למפגש היכרות קבוצתי לפני סדנא שערכה אהובה, שם פגשתי אותה בפעם הראשונה ומאוד התחברתי לאנרגיות הכל כך חיוביות שהיא מקרינה, לחום ולקסם שלה.
הרגשתי שאני יכולה לבטוח בה. לאחר עוד כחצי שנה שבה הייתי מתוסכלת וכבדה, בעיקר נפשית, החלטתי לתת צ'אנס וקבעתי פגישה. קשה לי להסביר כעת מה התרחש בפגישה אבל אני יכולה להגיד בוודאות שהשינוי התחולל כבר החל מהמפגש הראשון.

סיפרתי לאהובה על עצמי, לא רק בהקשרים של אכילה והשמנה ואהובה למדה איך הראש שלי עובד ומה היחס שלי לאכילה.
במדיטציה הראשונה למדתי להסתכל על עצמי מבחוץ, על ההתניות והאמונות שלי ולאחר מכן "הוטמעה" בי ה"אני העתידית", הרזה והמשוחררת מכל ההתניות הללו.
במקביל אהובה דיברה איתי על הענין של לתת כבוד לעצמי וכבוד לאוכל, לא כפי שדיאטנית או קבוצת הרזיה היתה עושה, אלא מתוך המקום של לנסות להבין איך אנשים רזים טבעי חושבים ,ולחקות את התנהגותם.
כשחזרתי הביתה מהמפגש הראשון ניסיתי ליישם את העצות שנתנה, ובמהלך השבוע הקפדתי לאכול לאט, להקדיש זמן לארוחה וכל העצות שהיו כביכול מוכרות לי ומובנות מאליהן, אבל עדיין לא הייתי מודעת לשינוי שכבר התחיל להתרחש.

האסימון נפל לי פתאום ערב אחד בשבוע שלאחר המפגש הראשון. פתאום התחלתי לחשוב "רזה".
לא התחשק לי לאכול המון ולהרגיש רע לאחר מכן. יכולתי להרגיש את התחושה הרעה מבעוד מועד ולמנוע איתה.
זה מוזר וקשה לי להסביר גם כיום איך זה בדיוק קרה, אבל העובדה היא שהחשיבה הזאת ממשיכה ללוות אותי גם היום, כמעט שנה לאחר מכן. נפגשנו עוד מספר פעמים על מנת לעבוד על הנושא מכיוונים שונים, לבדוק מה גורם לי לאכול הרבה ומתי ולמדתי דברים חדשים על עצמי ועל האמונות שלי.
הבנתי שהייתי מאוד לא מודעת אפילו שהייתי בטוחה שאני מכירה את עצמי ויודעת הכל. ירדתי במשקל והרגשתי טוב, והפתעתי את עצמי גם בסיטואציות שלא הייתי יכולה לדמיין שלא ארצה לאכול הרבה, כמו ארוחות משפחתיות, חופשות וכו'. היום אני ממשיכה לחשוב רזה ובעיקר להנות ולא להלקות את עצמי על שאכלתי, אלא באמת להיות משוחררת ולאזן באופן אוטומטי לאחר מכן.

אני מתנהגת כפי שדמיינתי שה"אני העתידית", שהיא בעצם אני היום, היתה מתנהגת. יש לי הרבה יותר אנרגיות שגרמו לי לפעול ולעשות הרבה דברים שדחיתי עד שהתרחש השינוי. ובניגוד לסתם דיאטה, אני מרגישה שזה משהו שהוטמע בי וכבר לא ישתנה. אני ממליצה בכל פה לכל מי שנמצא במצבי לנסות את הדרך הזאת, אין לי ספק בנכונות וביכולת של השיטה לחולל בכם את השינוי שאתם כל כך רוצים.
באהבה רבה
ענבר